פסק-דין בתיק ב"ל 55721-12-11

1.         בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 24/11/11 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי לא חל שינוי במצבו הרפואי של המערער, והותירה את הנכות בשיעור 0% מיום 1/8/11 ("ההחלטה").

דיון והכרעה

2.         מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה: ביום 6/10/11 התכנסה הוועדה ועיינה במסמכים הרפואיים שהיו בפניה, לרבות כרטיס רפואי מקופת חולים. הוועדה רשמה את תלונות המערער, ביצעה בדיקה קלינית וציינה את ממצאיה הרפואיים בסעיף 21 לפרוטוקול. לשם סיכום הדיון ביקשה הוועדה לקבל לידיה את התיק האורטופדי ופיזיותרפיה. הוועדה שבה והתכנסה ביום 24/11/11, עיינה בכרטיסים הרפואיים מקופת חולים, וכן התייחסה לחוות דעתו של פרופ' רופמן מיום 6/9/11. לאחר שקבעה ממצאיה, סיכמה הוועדה מסקנתה כי לא חלה החמרה במצבו הרפואי של המערער, ודחתה את הערר.

3.         לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

לאור זאת ייבחן הערעור דנן :

א.         התייחסות לחוות הדעת של פרופ' רופמן

4.         טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא התייחסה בצורה מעמיקה לחוות הדעת מטעם המערער. לפי הטענה, הנמקת הוועדה לאי קבלת ממצאיו של פרופ' רופמן, לרבות הפענוח של פרופ' רופמן לצילום רנטגן מיום 13/7/11, אינה מובנת ואינה ברורה, כך שלא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה.

המשיב טוען כי הוועדה ציינה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול, ומשמצאה ממצאים שונים מאלה שבחוות הדעת, יש בכך כדי להוות התייחסות מספקת לחוות הדעת.

5.         עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 6/10/11 מעלה כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ופירטה את ממצאיה, בסעיף 21 לפרוטוקול, באופן מנומק וברור. בהתייחס לבדיקת הדמיה מיום 13/7/11 קבעה הוועדה כי השבר מחובר במידה אנטומית, וכי מדובר בהסתיידות של העורקים של הקרסול וכף הרגל. בין היתר מצאה הוועדה כי אין עדות לתסמונת CRPS או למטטרסלגיה, ציינה זוויות של כף הרגל וקבעה כי המערער עומד על כל רגל בנפרד באופן תקין. בישיבתה ביום 24/11/11, התייחסה הוועדה לחוות דעתו של פרופ' רופמן מיום 6/9/11, וקבעה כי אינה מקבלת את מסקנותיו היות ולא נמצאו מגבלות אשר מתוארות בחוות הדעת.

ראשית אציין, כי יש לדחות את טענת המערער כי הוועדה נוקטת במונחים רפואיים שאינם נהירים להדיוטות, שכן גם פרופ' רופמן בחוות דעתו מציין את ממצאי בדיקתו על פי אותם מושגים בהתייחס לבדיקת התנועה של כף הרגל (כגון: דורסיפלקסיה, פלנטרפלקסיה). השוני בממצאי בדיקת הוועדה לעומת ממצאי בדיקתו של פרופ' רופמן ברור גם למי שאינו מומחה רפואי לאור הטווחים והזוויות השונים.

לאמור יש להוסיף כי דין הוא שממצאים שונים, מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת או קביעה רפואית שונה מזו של הוועדה. בענייננו, משעיגנה הוועדה את מסקנתה בקביעותיה הרפואיות, ולאור השוני בממצאים, די בכך כדי לצאת ידי חובת ההנמקה. לכן, לא נפלה טעות משפטית ודין טענה זו להידחות.

ב.         התייחסות לכרטיס אורטופדי

6.         טענת המערער, כי החלטת הוועדה בעניין הכרטיס הרפואי אינה ברורה ואינה מנומקת דייה - דינה להידחות אף היא.

הוועדה, בישיבתה ביום 24/11/11, ולאחר שקיבלה את התיק האורטופדי, ציינה כי עיינה בכרטיס הרפואי מקופת חולים, מעקב ושיקום. לדעת הוועדה, אין סיבוכים הקשורים לשבר, ונמצא חיבור בעמדה טובה של השבר. לפיכך, הטענה נדחית.

סוף דבר:

7.         הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

8.         לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: